ההיסטוריה של היין בישראל הינה מהעת העתיקה. כבר לפני כחמשת אלפים שנה גידלו גפנים וייצרו יין בארץ ישראל. כבר בתנ"ך ישנה התייחסות לטיפול בכרמים ולייצור יינות. בתקופה הרומית המשיכו היינות להתפתח, ולאחר הכיבוש המוסלמי במאה השביעית הופסקה עשיית היין בישראל לזמן ממושך. התפתחות היין בישראל בעידן המודרני החלה בעצם באמצע המאה ה-19 עם הקמתו של יקב משפחת שור בירושלים בשנת 1848. השפעת תנועת ההשכלה באירופה וזרמים אינטלקטואלים אשר קידמו את התחדשות העם היהודי ויצירת בית לאומי בישראל, השפיעו על היהודים בארץ ישראל. בתחילת שנות החמישים נוסדו יקבים נוספים בירושלים ונטעו כרמים באזור הצפון.
כיום ניתן להצביע על שינוי משמעותי בייצור היין בישראל. הדגש בייצור עבר מיינות לצרכי דת ויינות לבנים ליינות אדומים יבשים. כמו כן ישנה נטיעה רבת היקף של כרמים חדשים ליין. בישראל יש כיום מעל 200 יקבים בסך הכל, כאשר מייצרים יינות מזנים רבים ומגוונים, כגון קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, סירה, גרנאש, מלבק, טמפרניו, קריניאן, זינפנדל, שרדונה, סוביניון בלנק, שנין בלנק, ויונייה, ריזלינג, גווירצטמינר וכן מוסקט וארגמן.