יינות ארגנטינה

ארגנטינה עולה ומפתחת כאחת מיצרניות היין החשובות בעשורים האחרונים.

עם הגעת הכובשים הספרדים לדרום אמריקה ולארגנטינה הגיעו הגפנים. במהלך המאה ה-16 הגיעו הגפנים לאזורי היין ההרריים בארגנטינה עם משלחות שהגיעו מפרו ומצ'ילה, גפנים אלו הגיעו מאירופה. נסיונות קודמים לנטוע גפנים אירופאים באזור החוף לא צלחו. כמו באזורים רבים באירופה וכן בקליפורניה, גם כאן לכמורה חלק לא מבוטל בהתפתחות תעשיית היין.

הנזירים הישועים גידלו גפנים למרגלות הרי האנדים . עם הקמת העיר מנדוזה בשנת 1561 החלה תעשיית היין להתפתח באזור וכבר בסוף העשור הגיעה למימדים מרשימים. המתיישבים באזור למדו כיצד לייצר יינות אשר שרדו את המסע למזרח המדינה וייצרו מספיק יין לאוכלוסיה המתפתחת.

לאחר גירוש הספרדים הגיע גל מתיישבים אירופאים לארגנטינה. עמם הגיעו גם זנים אירופאים וידע בייצור יינות אשר קידם רבות את תעשיית היין במדינה. השלמת מסילת הרכבת לאזור מנדוזה בשנת 1885 גם היא סייעה לפיתוח ייצור היינות באזור ועל המסחר.

ההתפתחויות המרשימות הגיעו אל סופן עם עליית שלטון הגנראלים והמצב הפוליטי והכלכלי הקשה אשר שרר בארגנטינה שנים רבות. בתקופה זו יינות שולחניים פשוטים במיוחד הם אלו אשר שלטו בשוק. לאחר ירידה דרמטית ברמת צריכת היין בארגנטינה בשנות השמונים של המאה ה-20 הביאה את היצרנים החשובים לפנות לשוק הבינלאומי.

זן המלבק אשר הגיע לארגנטינה מצרפת זוהה כזן הבולט והוא הדומיננטי ביינות המדינה. בשנות התשעים החלו יקבים לערוך ניסויים בכרמים וביקב במטרה לייצר יינות איכותיים, יינות ארגנטינאים ייחודיים. יקבים בינלאומיים ידועים רבים השקיעו בכרמים וביקבים בארגנטינה ויינות המדינה זוכים לעדנה ברחבי העולם.

אזורי היין של ארגנטינה מפוזרים לאורך מערב המדינה. האקלים באזורים אלו הינו מעולה לגידול גפנים ליין. האזורים הבולטים הינם: מנדוזה בו מייצרים מעל 70% מכלל היינות בכל ארגנטינה. אזור לה ריוחה הינו הראשון בו החלו לייצר יין בארגנטינה. אזורים חשובים נוספים הינם בין היתר קטמארקה, סלטה וכן ריו נגרו.

הזנים האדומים העיקריים בארגנטינה הינם מלבק, קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פראנק, סירה, טמפרניו וכן זן הבונארדה אשר הגיע מאיטליה יחד עם נביולו, ברברה, סנג'ובזה ועוד. הזנים הלבנים העיקריים הינם טורונטס, שרדונה, מוסקט אלכסנדרוני, סוביניון בלאנק וכן פדרו חימנז (השונה מזה שגדל בספרד עם אותו השם). בנוסף, נטועים בארגנטינה מספר זנים שצבעם הינו וורוד: קריולה גראנדה, קריולה צ'יקה וכן סרזה. אלו הינם זנים אשר נטעו במאה ה-16 והיוו את הבסיס לייצור יינות בתחילה.