משלוח חינם ברכישה מעל 300 ₪ לרוכשים באתר
שתף כתבהאוסטרליה היא יצרנית היין הששית בגודלה בעולם. ברחבי באוסטרליה הוגדרו מעל 60 אזורי יין מוכרים. סיפור היין באוסטרליה הוא סיפור של התמדה, חדשנות ותעוזה.
אוסטרליה היא יצרנית היין הששית בגודלה בעולם. ברחבי באוסטרליה הוגדרו מעל 60 אזורי יין מוכרים. כאלפיים יקבים פרושים בכל רחבי המדינה אך מרוכזים בדרום מזרח המדינה. לצד היקבים הגדולים פועלים יקבים משפחתיים קטנים. החלק הארי של היין באוסטרליה מיוצר על ידי היקבים הגדולים (9 במספר), אשר אחראים למעל ל-90% מכל היין המיוצר. מעל ל-1800 יקבים הוקמו לאחר 1970 ובמקרים רבים מדובר על אנשים אשר התאהבו בעולם היין והחליטו לייצר יינות לאחר שפעלו כבר בתחומים אחרים.
מקורות עשיית היין באוסטרליה מגיעים לשנת 1791. אין זנים מקמיים כלל ומעולם לא השתלבו זנים היברידיים וכל הענבים אשר נטעו הינם Vitis Vinifera אשר הגיעו מרחבי אירופה עם גלי המהגרים ליבשת החדשה. בין השנים 1820 עד 1840 החלו נטיעות בכמעט כל מדינה באוסטרליה. במהלך המאה ה-19 התבססו ויקטוריה, דרום אוסטרליה וכן ניו סאות' וויילס כמובילות בייצור היינות. הפילוקסרה אשר התגלתה בשנת 1877 האטה את ההתקדמות והסיטה את הייצור ליינות מחוזקים לרוב אשר היו עתידים לשלוט בשוק האוסטרליה עד לאמצע המאה ה-20. הודות להקלות המיסוי באימפריה הבריטית ייצאה אוסטרליה יותר יין מאשר צרפת במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, יין זה היה ברובו יין מחוזק.
תעשיית היין המודרנית באוסטרליה החלה בעצם בשנות החמישים של המאה העשרים עם תחילתם של תסיסות במכלי נירוסטה והתבססות היקבים הגדולים בקונאוורה, בארוסה ועוד. בשנים אלו גם החל המעבר מיינות מחוזקים ליינות אדומים יבשים ובהמשך גם יינות לבנים. השינויים המשיכו והתרחשו בקצב מהיר מאוד. תמהיל זני הענבים בכרמים השתנה בצורה קיצונית מרוב מכריע של זנים פשוטים כגון טרביאו ועוד לדגש על זנים איכותיים. השינויים הללו התרחשו ללא תמיכה ממשית מצד הממשלה האוסטרלית.
ניתן להצביע על שני דפוסי אקלים המשפיעים על אוסטרליה, הראשון כולל את מערב אוסטרליה, ויקטוריה, טזמניה ודרום אוסטרליה ואילו השני כולל את קווינסלנד וניו סאות' ויילס. המערכת האקלימית הראשונה מבוססת על חורף ואביב גשומים, קיץ חמים וסתיו מוקדם. השפעת הים הינה פחותה מאשר בקליפורניה והבדלי הטממפרטורה משמעותיים פחות בין יום ולילה. מנגד, באזורים הצפוניים יותר האקלים טרופי ולח יותר והגשמים מפוזרים על פני השנה באופן שווה יותר. כלל, באזורים רבים ישנו צורך בהשקייה בחודשי הקיץ.
חוקי האיחוד האירופי הכתיבו הגדרה איזורית גם ליינות הזניים אשר באוסטרליה במקרים רבים יכולים להגיע מטווח רחב ביותר. לשם כך נוצרה ההגדרה האזורית של דרום מזרח אוסטרליה אשר כוללת בתוכה את דרום אוסטרליה וויקטוריה לצד ניו סאות' וויילס. בהמשך להגדרות הכלליות מתפתחת אוסטרליה ואפלסיונים שונים מוגדרים כיום על פי הטרואר הרלוונטי ומסורת הייצור. בכל אחד מהאזורים הנרחבים המדוברים כבר מתפתחים תת אזורים מובחנים עם טרואר ספציפי וייחודי.
מסורת הנטיעה באוסטרליה היתה בצפיפות נמוכה ובשטחים גדולים. ככלל כשמונים אחוז מהבציר הינו מכני גם כיום. האוניברסיטה באדלייד הינה מהמתקדמות בעולם בחקר כורמות וייננות וכלל ניתן לאפיין את הגישה האוסטרלית כמדעית ומתקדמת. בשנים האחרונות, בדומה לאזורים כגון קליפורניה ואורגון, ניתן להבחין באזורי היין האיכותיים בנטיעה צפופה יחסית וכורמות בנוסח העולם הישן במקרים רבים.
ייצור היינות באוסטרליה מוכוון לנגישות ולפירותיות עם עושר טעמים. האקלים באזורים החמים יותר באוסטרליה מחייב הוספת חומצה טרטרית אותה מוסיפים בשלב התסיסות. באזורים הקרירים יותר ישנה שאיפה להגיע לבציר מוקדם מספיק על מנת לא להוסיף כלל חומצה. הוספת סוכר הינה אסורה גם באזורים הקרירים יחסית.
הזנים הנטועים ביותר באוסטרליה הינם שיראז עם יותר מארבעים אחוז משטח הכרמים וכן גרנאש, מורבדרה, קברנה סוביניון, מרלו, פינו נואר, שרדונה, סמיון, קולומברד וסוביניון בלאן.
אזורי היין באוסטרליה מוסדרים כיום על פי חוק פדרלי לאחר שבתחילה כל מדינה פעלה על מנת להגדיר את אזורי היין בנפרד. החל משנות התשעים וביתר שאת מאז חתימת ההסכם עם האיחוד האירופי בשנת 1994, מגדירים את האזורים השונים ובוחנים את קיום החוקים ברמה הפדראלית. על פי החוקים על היין להכיל מעל 85% מהענבים מאזור מסוים או זמן מסוים המצויין על התווית. כמו כן אם מדובר על מספר זנים הם מצויניםם בסדר יורד.
על פי ההגדרה אזור יין הינו אזור גיאוגראפי מוגדר עם טרואר הומוגני ושטח כרמים ממנו בוצרים לפחות 500 טון בשנה. כמו כן בכל אזור חייבים להיות לפחות חמישה כרמים שונים המונים מעל 50 דונם כל אחד. תת אזור מוגדר על פי אותם פרמטרים אך ההומגניות והייחוד של האזור צריכים להיות ברורים במיוחד. תהליך הגדרת האזורים אורך זמן רב והוא כולל ויכוחים ואף תביעות הדדיות באזורים מסוימים. עם המשך התפתחות אזורי היין יוגדרו עוד ועוד אזורים ותת אזורים והיננות והכורמות בכל אזור יתפתחו בהתאם.
בשנות השמונים והתשעים תעשיית היין האוסטרלית נחשבה לסיפור ההצלחה הגדול של עולם היין הבינלאומי. היינות הפירותיים והנגישים פתחו עבור היינות האוסטרלים שווקים ברחבי העולם. כיום הכורמים האוסטרלים עומדים בפני עודף גדול בענבים והיקבים בפני עודף עצום ביינות.
סיפור היין באוסטרליה הוא סיפור של התמדה, חדשנות ותעוזה. לצד דיוויס בקליפורניה, האוניברסיטה באדלייד אחראית לפיתוחים טכנולוגיים רבים והתקדמות בחקר הענבים והצדדים הכימיים של הייננות. מהגרים לאוסטרליה הביאו עמם כמיהה ליינות שהשאירו בארצות מוצאם והחלו לבחון גפנים ויינות באזור אדלייד וכן באזורים נוספים.
אזורי היין החשובים באוסטרליה הינם בין היתר בארוסה, מקלארן וייל, עמק האנטר, עמק היארה, קונווארה, הרי אדלייד, נהר מרגרט, פאדת'אוואי, ריוורלאנד, ראת'רגלן. אזורי היין מרוכזים בדרום מזרח אוסטרליה, בדרום המרכזי וכן מעט בצד המערבי הדרומי של אוסטרליה.
