בשבוע שעבר ביקר אותנו אחד הייננים הכי מוכשרים שפגשתי במסגרת חגיגות ה 30 שנה לרשת דרך היין.
איב קווירון הוא יינן מזן אחר. צנוע ושקט. לעיתים נדמה במפגש שלי איתו כי הביישנות שלו היא חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו. מעט נחבא אל הכלים. אחרי יום שלם ביחד כשאנחנו מבקרים את סניפי דרך היין השונים על מנת שיתרשם מהמגוון הגדול של הרשת, הוא החל לדבר יותר. ואפילו לספר.
על סירה ואהבות אחרות
סדנת מאסטר קלאס אחת הוא העניק לחברי דרך היין והיינות שלו נטעמו בשקיקה. אחד אחר השני. החברים התמוגגו. כמה אלגנטים הם היינות של עמק הרון הצפוני, כמה נעימים הם ומלאי finesse . הדומיין של קווירון מיוחד במינו וחלקות הכרמים שלו מתחלקות על מספר אפלסיונים בחלק הצפוני של העמק.
קרוז הרמיטאז', סנט ג'וזף, קוט רוטי, קורנס, קונדריו , סנט פריי, וגם מספר כרמים במה שמכונה היררכיית ה IGP המקבילה ל"יינות הארץ". כל חלקה וחלקה מקבלת טיפול נפרד ובסך הכל 750 דונמים של כרמים בבעלות הדומיין המשפחתי.
עמק הרון הוא אחד אזורי היין העתיקים של צרפת. הרומאים שהגיעו לכאן נטעו כרמים רבים לאורכו של העמק. הפילוקסרה שפקדה את הכרמים בתקופה מאוחרת יותר פגעה ברבים מן הכרמים.
בין ניגוב של חומוס למחשבות על זנים עתיקים
השיחה עם איב קווירון מביאה אותנו אל מחוזות ההיסטוריה המשפחתית שלו. באחד מן הימים פגש בספר ישן משנת 1840 שמתאר את תרבות גידול הכרמים של האזור. ספר שהיה שייך לאבות אבותיו. זהו רגע מכונן בחייו המקצועיים של איב, שכן מאותו רגע החל להתחקות על הזנים הקדומים של העמק מאז התקופה הרומאית המאוחרת ועד ימינו. לא פלא שבחר להחיות חלקה עזובה של "דוריף" שאף אחד לא הביע עניין בה. קווירון טיפח אותה ולמרות שזהו ללא ספק זן נדיר כיום בעמק, הוא החליט והצליח לייצר יין ממנו.
"אני מתכוון לחפש עוד גפנים עתיקות שהיו פעם באזור" אומר לי איב, כאשר אנחנו כבר יושבים ומנגבים חומוס ביחד בדרך. אפילו אותו הקלון של הסירה המקורית של עמק הרון שהגיעה לאוסטרליה לפני יותר מ 100 שנה והפכה לאוסטרלית, הוא מתכוון לחפש בארץ הקנגורו ולהביאה עד עמק הרון בחזרה. סגירת מעגל.
באותו בוקר הפגשתי אותו עם אנשי החנויות שלנו לטעימת בוקר. לא כל יום אנחנו זוכים לטעום יינות ממספר אפלסיונים של עמק הרון הצפוני. לשאלה של
בין דוריף לקוט רוטי
אחד הנוכחים מדוע מוסיפים ויונייה לבלנד עם סירה באפלסיון של קוט רוטי הנודע, הוא מחייך. סירה הוא זן שלעיתים ההבשלה שלו לא אחידה. ההוספה של עד 20% מזן לבן דווקא מחזקת בסופו של דבר את הצבע של הסירה האדום ומיצוי הטאנין מובחן יותר. זהו תהליך כימי מורכב. איזה זנים מעניינים נוספים אתה מתכוון לנטוע אנחנו שואלים את איב, והאחרון מספר לנו על מספר זנים עתיקים. שניהם לבנים. הראשון העונה לשם Bia והשני "ארבאן" ידוע בכלל באזור שמפיין אך הייתה לו אחיזה בעמק הרון הצפוני.
כשאנחנו שואלים קצת יותר על זן הדוריף שממנו כאמור מייצר קווירון יין בכמות קטנה, הוא מספר לנו שאמנם "דוריף" ידוע גם בקליפורניה, אך האמריקאים התכוונו בכלל להתחקות אחרי קלון של זן הסירה המקומי של עמק הרון הצפוני ובטעות הביאו את הדוריף הידוע במחוזותינו בשמו הים תיכוני, פטיט סירה.
בכרם הדוריף גילו עניין מגדלים נוספים והיום הם מקווים לקבל הכרה כאפלסיון קטן נפרד.
אם מסתכלים אחורה על ההיסטוריה המשפחתית בגידול וטיפוח הכרמים של משפחת קווירון, אפשר לציין את שנת 1923 בה ניטעו הכרמים הראשונים בסנט ג'זף וב- 1936 בקונדריו. ההתחמות הגלובאלית שפוקדת את העולם מתקבלת כאן בעמק המאוורר בצפון בעצימת עיין. אזורים קרירים או ממוזגים עדיין מסוגלים לייצר יינות רעננים וארומתים ולכן הפגיעה בהם פחותה.
כשאני שואל את קווירון על תופעת "רוחות המיסטראל" הידועה בעמק, הוא מספר לי שבחלק הצפוני של הרון התופעה לא משמעותית אבל החברם בדרום העמק יודעים לספר על רוחות חזקות הפוקדות את הכרמים.
זהו בהחלט אזור יין יוצא דופן עמק הרון. מגוון. עשיר ביינות, חלק מהאפלסיונים שלו קטנים עד קטנים מאוד עובדה שמעלה את מחירי היינות הנדירים. קוטר וטי והרמיטאז' המפורסמים הם אזורי יין קטנים יחסית שמהווים כ 7% בלבד מהיקף הכרמים של כל אפלסיוני הכרמים בעמק הצפוני. סלעי הגרניט בחלקות הקוט רוטי והרמיטאז מפורסמים ושמם יצא למרחוק. הקרקע באפלסיון הגדול יותר של קרוז הרמיטאז' מכיל בעיקר קרקעות של משקע הנהר היוצרות יינות יותר עגולים, עסיסיים משהו לעומת אפלסיון סנט ג'וזף שמכיל קרקעות עם תכולת מינראלים גבוהה יותר ויינות רעננים וחדים יותר.
חלק מהחלקות בצפון קטנות ביותר ולהן אין תחליף. למשל לחלקות המרסאן הלבן המקסים והמורכב שטעמנו. יין נהדר בכל היבט.
בחלק מן הבצירים מבצע קווירון את תסיסות הסירה באשכולות שלמים על מנת למצות יותר טאנינים ולהוסיף את הרעננות של השזרה שמוסיפה ארומות ירקרקות של תבלינים ועשבי תיבול. טעימה נהדרת העביר לנו קווירון ואני בטוח שהחברים שנכחו בסדנת המאסטר קלאס שלו בדרך היין הבינו מה הן היכולות של הדומיין ושל כל אפלסיון בחלק הצפוני של העמק. כל אפלסיון וטביעת האצבע הייחודית לו. בשבוע הבא יגיע אלינו אורח מכובד מאוד מדומיין מכובד ומפורסם. ז'אן- פדריק-הוגל יהיה האורח שלנו בדרך היין עם יינות ריזלינג מדהימים שחלקם מתיישנים יוצאי דופן. תודה איב קווירון על שבוע נהדר, ברוך הבא לישראל ז'אן-פדריק-הוגל. מחכים לך!