דע יותר על עמק הלואר

בשורות הבאות נסקור בפניכם את היינות של אזור עמק הלואר הצרפתי, ממוסקדה ועד לסנסר ופואי פומה. כך תוכלו למצוא את בקבוק היין הבא שלכם מבלי לחפש יותר מדיי או ללכת לאיבוד בתוך מגוון כל כך גדול שלאזור היין הגדול הזה יש להציע לכם.

אזור עמק הלואר הוא ביתם של למעלה מ-4000 יקבים שמייצרים יינות לבנים, אדומים, מבעבעים ורוזה בטעמים ובסגנונות שונים ומרתקים: מרעננים, שופעי פרי, מתקתקים, מורכבים ובעלי פוטנציאל יישון. רבים מכנים את האזור הזה -  ״הגן של צרפת״, הנופים בו עוצרי נשימה, הוא מתקשט בטירות עתיקות ומרהיבות, מייצרים בו כמה מהיינות המוערכים בצרפת וחוצה אותו הנהר הארוך במדינה - נהר הלואר. הכרמים, אגב, נטועים משני צידיו של הנהר: על גבעות, יובלים ועמקים תוכלי לפגוש את ביתם של עשרות זני ענבים לבנים ואדומים. 


הסיבה למגוון הרחב של סגנונות היין שנולדים באזור הזה היא הגוון האקלמי, הגיאוגרפי והגיאולוגי, אך גם ההיסטוריה של האזור הטביעה את חותמה על המשקה. כמו ברוב אזורי היין בצרפת, גם בלואר אנחנו חייבים להודות לרומאים שהביאו את גפן היין לכאן, היה זה כאשר הם כבשו את גאליה, במאה הראשונה לספירה. כבר אז הם זיהו את הפוטנציאל שטמון באדמות, חשבו על השימוש בנהר כנתיב סחר והחליטו לצאת לנטיעות. במהלך ימי הביניים עמד עמק הלואר בלב צרפת, בנקודת האמצע שבין הדרום הלטיני לבין הצפון הגרמני, מקום מפגש תרבותי מרתק בו מוקמו מנזרים ונזירים שאיכלסו אותם טפחו את הכרמים וייצרו יינות שזכו לפופולריות רבה בקרב שותים בהולנד ובאנגליה.
במאה ה-15 וה-16 האצולה הצרפתית ראתה בלואר מקום מושלם להעביר בו נופש של קיץ, השקיעה בבניית טירות מפוארות ויינות האזור זוהו עם חופש ועם העונה החמה. המהפכה הצרפתית בשנת 1789 גרמה לשינויים גדולים: בניית הרכבת פתחה את הצוהר למסחר ביינות זולים מדרום המדינה או ביינות אקזוטיים מבורגון ומבורדו ובמידה מסויימת השאירה את יינות הלואר מאחור, גם השיקום מנזקי הפילוקסרה היה ארוך וקשה בהשוואה לאזורים אחרים שהמתוג שלהם הצדיק השקעה מאוד גדולה בשיקום מהיר. אולם בשנת 1935 הוצגה שיטת ה-AOC והאזור קיבל את ההכרה הראויה באיכות יינותיו. כיום הוא מורכב מ-69 אפלסיונים בהם מיוצר כ-75% מיינות האזור. נהוג לחלק את הלואר לשלושה תתי אזורי גידול עיקריים, ממערב למזרח: הלואר התחתון, הלואר העליון והלואר המצעי:



הלואר התחתון: בו מיוצרים בו יינות לבנים מגרים, הדריים, מינרליים ומרעננים. רוב הכרמים נטועים על מישורים והאוקיינוס האטלנטי הולך ומתקרב ולכן האקלים קר ולח - בחורף סוער  וקר ובקיץ לח ולעיתים סוער גם כן. האדמות בעיקר וולקניות עם מעט גרניט והן בעלות כושר ניקוז טוב מאוד. המלך בחלק זה של הלואר הוא זן המלון דה בורגון שגדל באפלסיונים Muscadet או Muscadet de Sèvre et Maine AOP ממנו מייצרים יינות לבנים, מינרליים ויבשים מאוד אותם נהוג לשתות בצעירותם. יצרנים רבים באזור בוחרים ליישן את יינות המלון דה בורגון שלהם על השמרים כדי להעניק להם מרקם חלק ועגלגל יותר ולהפוך אותם למורכבים יותר. 
הלואר האמצעי: האפלסיונים המרכזיים בו הם אנז׳ו, סומור וטוריין. הכרמים מקיפים את הערים אנז׳ה וטור ומייצרים את אחד מהנופים עוצרי הנשימה בצרפת. זה המקום בו זן השנין בלאן מגיע לשיא איכותו והקברנה פרנק מקבל את המרכזיות המגיעה לו אך בנוף תוכלו למצוא גם כרמים של זני המלבק, הגאמה, הפינו נואר ועוד כמה זנים נוספים.
באנז׳ו תמצאו המון יינות רוזה מרעננים שמהווים כמחצית מייצור היין באזור ולצידם יינות אדומים מבוססים על קברנה פראנק ולבנים משנין בלאן. יינות עליהם נכתב ״אנז׳ו וילאז׳״ מיוצרים מחלקות הכרם הטובות ביותר באנז׳ו. 
בסומור מייצרים המון יינות מבעבעים, הכרמים נטועים על אדמות גיר שמעניקות ליין חומציות ייחודית ומרתקת. מתחת לכרמים מצויים קילומטרים על גבי קילומטרים של מנהרות ומערות שנחצבו באבן הגיר ובהן נהגו ועדיין נוהגים ליישן יינות. בעשורים האחרונים זוכים גם היינות האדומים של האזור שמיוצרים מזן הקברנה פרנק לביקוש גדול, בעיקר אלה שמגיעים מאזור Saumur-Champigny AOP מיקרו אקלים מיוחד וחם, המצוי במורדות הגיריים הסמוכים לעיר סומור (=שדה של אש). יינות האזור מתאפיינים בטעמי תבלין, בטאנינים רכים ובצבע סגלגל. 

טוריין: מאזור זה מגיעים יינות שנין בלאן וקברנה פרנק שנחשבים קלאסיים לאזור הלואר לצידם מיוצרים גם יינות מבעבעים. רוב הכרמים נטועים מדרום לעיר טור, על מדרונות הנהר, קרקעות גיר, חול, חצץ וחימר שתורמות לחומציות הנדירה והייחודית שמאפיינת את יינות האזור. 
ווברה: מתמחה בייצור היינות המבעבעים הטובים ביותר בעמק שמתיישנים מינימום 12 חודשים על השמרים לפני שחרור אל המדפים ומבוקבקים תחת Vouvray Pétillant AOP / Vouvray Mousseux AOP. הזן השולט באזור הזה הוא השנין בלאן, ממנו מייצרים לא רק מבעבעים אלא גם יינות יבשים, חצי יבשים, מתוקים ועוד. יינות הקינוח שמגיעים מהאזור זוכים לביקוש גדול.
שינון: אזור חשוב מאוד לייצור יינות אדומים מזן הקברנה פראנק, שמכונה כאן ברטון או יינות לבנים מזן השנין בלאן. כרמי האזור נטועים על אדמת tuffeau ייחודית שמעניקה ליינות פוטנציאל יישון. האדומים בדרך כלל בעלי גוף קל עד בינוני ולמרות הצבע המעט חיוור שלהם אופי הפרי שלהם עמוק ומתובל. 
הלואר העליון: תת האזור הקטן ביותר וביתם של האפלסיונים המפורסמים ביותר בעולם לייצור סוביניון בלאן - סנסר ופואי פומה. במובנים רבים אזור זה דומה יותר לאזורים בחבל בורגון מאשר לשאר עמק הלואר. האקלים בו חצי יבשתי, הכפור מהווה דאגה מתמדת במהלך האביב והערפל תמיד מבשר את הסתיו. האזור המרכזי קרוב מאוד לנהר הלואר ולהרים והכרמים בו מנצלים את ההשפעות הממתנות של הטמפרטורה. בתת אזור זה שלושה סוגים מובחנים של אדמות המבוססות על אדמת הגיר המיוחדת המזוהה עם שאבלי (Kimmeridgian): הראשונה מכונה טרה בלאן (גיר, קונכיות וצדפות), השנייה מכונה קאיוט (חלוקי נחל קטנים השלישית מכונה סילקס (צור). זני הענבים שמייחדים את האזור הם: פינו נואר וגאמה באדומים וסוביניון בלאן ומעט פינו גרי בלבנים. 
סנסר: נמצא בקצה המזרחי של העמק, כאן נוטעים כרמים על כל שלושת סוגי האדמה שמאפיינים את הלואר העליון והערבוב של היבולים שלהם בדרך כלל יוצר את הסנסר הקלאסי: סוביניון בלאן רענן, ירוק, הדרי, לימוני ומינרלי. 
פואי פומה: בחלק הדרומי של הגדה הימינית של הנהר שוכנים כרמי פואי פומה ובהם גדל זן אחד בלבד - סוביניון בלאן. האדמות כאן הן סילקס (צור) וטרה בלאן שהשילוב שלהן יחד מניב יינות קרמיים ועמוקים. 

לרכישת יינות מעמק הלואר לחצו כאן >