Glenfiddich single malt scotch whisky our original twelve
ספינת הדגל של מזקקת גלנפידיך. אם גלנפידיך הוא הסינגל מאלט הנמכר בעולם, הרי שמהדורת ה-12 שנה היא המהדורה הנמכרת בעולם של סינגל מאלט. יש לציין שה-12 שנה לא נמצא עמנו כל כך הרבה שנים – הוא הצטרף לריינג' של המזקקה לפני כ-20 שנה. עד אז הוויסקי הבסיסי של המזקקה היה צעיר יותר וללא גיל – מה שלמעשה הוא האופנה היום בקרב רוב המזקקות, אופנה שיש לציין לטובה את גלנפידיך שטרם הפכו שותפים לה.
גלנפידיך 12 מיושן בעיקר בחביות אקס-בורבון, אך ישנן גם חביות אקס-שרי בתערובת. כנהוג במזקקה לאחר היישון בנפרד החביות השונות עוברות חיתון של כמה חודשים במיכלי עץ גדולים, דבר שאינו נחשב כחלק מזמן היישון בשל גודלם (יותר מ-700 ליטר) אך בהחלט תורם לוויסקי. מנהג זה אינו נעשה בכל המזקקות אשר לרוב מבקבקות את הוויסקי לאחר חיתון קצר יחסית.
מבחינת הניחוחות והטעמים זהו סינגל מאלט ספייסייד קלאסי. ניחוחות פירותיים של אגס ותפוח, עם מעט עץ. אגס הוא הניחוח הכי נפוץ בגלנפידיך ועובר כחוט השני דרך רוב הביטויים של המזקקה. בפה ממשיכים הפירותיות והאלון ומצטרפים אליהן וניל. עוד תופעה שמורגשת בפה היא שמדובר בוויסקי מעט שמנוני. הסיומת בינונית, חלקה ונעימה.
כל חובב וויסקי סינגל מאלט באשר הוא חב לגלנפידיך חוב אישי. בלעדיהם, מדף הוויסקי הביתי שלו היה נראה אחרת לגמרי, ויכול להיות שגם החופשה שעשה בסקוטלנד...
ב-1886 וויליאם גרנט כבר היה אדם מנוסה מאוד בתעשיית הוויסקי, עם 20 שנות עבודה בתחום מהדרגים הזוטרים ועד לניהול מזקקה. הוא רכש שטח אדמה בספייסייד והקים את גלנפידיך – עמק האיילים בגאלית. למזלו באותו הזמן מזקקה אחרת בספייסייד עברה שיפוץ ומכרה את הדודים הקטנים שלה לטובת דודים גדולים יותר. וויליאם קפץ על המציאה ורכש את הדודים של של מזקקת קרדו. עד היום גלנפידיך נאמנה לדודים הקטנים הללו ולמרות שמספרם גדל מאוד עם השנים הם נותרו קטנים. זוהי דוגמה אחת מיני רבות להחלטות לא כלכליות שגלנפידיך עושה במטרה לשמר את איכות התזקיק שלה. עיון בנתוני מכירות עולמיים מגלה למדיניות הזו יש תוצאה ברורה מצד הצרכנים.
בניגוד לתפיסתם המסורתית בנוגע לתהליך הייצור מהדגן ועד הניו-מייק, גלנפידיך הם חלוצים כמעט בכל תחום אחר בתעשיית הוויסקי. רוצים דוגמאות? בבקשה. מבחינת יישון הם אלו אשר העתיקו את שיטת הסולרה מתעשיית השרי, עם התאמות כמובן. מבחינה שיווקית מדובר בגאונים. הם היו הראשונים למכור סינגל מאלט כמוצר מדף בעולם כולו ב-1963, וגם הראשונים לארוז את הוויסקי בטיובה מהודרת ולא רק למכור אותו כבקבוק על מדף. ב-1969 היו למזקקה הראשונה שיש לה מרכז מבקרים ושניתן לעשות בה סיור. הבקבוק המשולש המזוהה כל כך עם המזקקה הושק עוד ב-1956, ולגלנפידיך יש גם לא מעט הומור עצמי – בסרט "מסע בין כוכבים – אל האינסוף" משנת 2016 מופיע בקבוק מרובע של גלנפידיך 30.
גלנפידיך נמצאת בבעלות משפחת גרנט עד היום, והיא המזקקה שמוכרת הכי הרבה סינגל מאלט וויסקי בעולם. תודו שבעולם של היום זה קצת משמח לשמוע שיש עסק משפחתי שמנצח את כל התאגידים.