וויסקי גלנליווט פאונדרס רזרב

שנת 1823 היא שנה חשובה מאוד בתעשיית הוויסקי. היא מסמנת את סופה של תקופה אחת, יש המכנים אותה תקופת הזיקוק הלא חוקי או תקופת המבריחים, ואת תחילתה של תקופה חדשה ולמעשה העידן המודרני של הוויסקי הסקוטי. ברור ש-200 שנים אחרי, קל לנו להסתכל אחורה ולהגיד את זה. אבל היה אדם שראה את הנולד והבין בזמן אמת את השינוי, קראו לו ג'ורג' סמית'.
ג'ורג' היה חוואי בספייסייד ומזקק לא חוקי כמו רבים בתקופתו. הוא היה הראשון ששילם על רישיון לזקק, מה שאפשר לו לבנות מזקקה שעובדת בלי חשש מאנשי החוק ולייצר וויסקי באיכות מעולה ועקבית. המבריחים והמזקקים הלא חוקיים, חבריו לשעבר, לא אהבו את זה וג'ורג' הסתובב עם שני אקדחים עד שכולם הבינו והתקדמו – אבל הוא תמיד היה צעד אחד לפני כולם. השוק תמיד רצה עוד מהוויסקי של ג'ורג לכן הוא הקים עוד מזקקה, איבד את הראשונה בשריפה ולבסוף ב-1859, הקים את המזקקה אשר פועלת עד היום ושמה גלנליווט.
השם גלנליווט הפך לתג איכות שמזקקות רבות בספייסייד התהדרו בו וב-1881 נכדו של ג'ורג' יצא להגנת המזקקה. הוא תבע כל מי שרשם גלנליווט על הבקבוק ולבסוף זכה בהכרה שרק להם מותר לכתוב The Glenlivet, ולשאר מותר רק לציין שהם מהאזור. עד שנות השבעים של המאה הקודמת המזקקה הייתה בחזקת המשפחה אשר קיבלה באופן קבוע החלטות עסקיות מעולות והפכה את גלנליווט לאחד הסינגל מאלטים הנמכרים בעולם והנמכר ביותר בארצות הברית – תשאלו את טוני סופרנו.